כיצד להגן על Google Glass ?

משהעולם הפך ל"שטוח" (חרף התיזות של קולומבוס....ראו ספרו של תומאס פרידמן), פיתוחים וטכנולוגיות חדשים אשר נחשפים ולו קמעה, הופכים כהרף עין ונקישת עכבר למידע ציבורי כלל עולמי. מצד שני, חשיפה של מוצר כגון בפרסומו או בתערוכות טכנולוגיות הם הכרח לקידום ושיווק מוצרים ופיתוחים חדשים. פטנט וזכות יוצרים הם הכלים המשפטיים של החברות המפתחות לשמור על האינטרסים הטכנולוגיים שלהן חרף חשיפה זו. כיצד?

Google Glass, פטנט וזכות יוצרים

הטכנולוגיות של המחר, הן כבר המוצרים של היום (ראו דוגמת Google Glass, Kinect), ואלו מערבים פיתוחים מתקדמים ביותר של חומרה ותוכנה. אולם הכלים המשפטיים של היום- פטנטים וזכויות יוצרים אינם חיים בהרמוניה בינהם לגבי האינטרסים המוגנים: בעוד שפטנט, אם יירשם, יגן על מוצר חדשני או תהליך שהם תעשייתים, הוא לא יספק הגנה זו לתוכנה/אפליקציה/מערכת הפעלה (למעט חריגים), וכדי להגן על תוכנה/אפליקציה/מערכת הפעלה (להלן יחד, על אף השוני בין אלו: "אפליקציה") אין מנוס אלא להישען על זכויות יוצרים. אולם זכות יוצרים, חרף היותה הגנה משפטית בינלאומית מהרגע שהאפליקציה באה לעולם ללא צורך ברישום פורמאלי, מספקת הגנה מפני העתקה בלבד והעדר הרישום משמיט ראיה חשובה להוכחת מועד יצירת האפליקציה, זהות היוצר, וזיהוי האפליקציה המוגנת.

לפיכך, טרם חשיפה של פיתוחים וטכנולוגיות חדשניים, יש להגן עליהם מראש באמצעות פטנט, זכות יוצרים, ואף שילובם. מהם עיקרן של זכויות אלו?

מהו פטנט?

פטנט הינו אמצאה כשירת פטנט אשר אושרה ונרשמה בלשכת הפטנטים.

אמצאה כשירת פטנט- חוק הפטנטים הישראלי קובע אילו אמצאות ניתן לרשום כפטנט ברשות הפטנטים הישראלית. ס' 3 לחוק הפטנטים דורש כי תהיה זו אמצאה חדשה ומועילה של מוצר או הליך בכל תחום טכנולוגי, שניתנת לשימוש תעשייתי או חקלאי ומהווה התקדמות המצאתית.

אמצאה חדשה- אמצאה שלא התפרסמה בפומבי, בארץ או בחו"ל, לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום.

למעשה, "הפטנט" הינו ההגנה הניתנת לבעל הפטנט, שכן מהרגע בו האמצאה נרשמה כפטנט בלשכת הפטנטים, אין אדם, מלבד בעל הפטנט, אשר רשאי להשתמש ולהרשות שימוש באמצאה שלא כדין וללא שניתן לו אישור על כך מבעליו והוא יהיה חשוף לתביעה אזרחית ואף הליכים פליליים באם יפר את זכות השימוש הבלעדית של בעל הפטנט, קל וחומר באופן מסחרי.

בעל הפטנט- מי שהפטנט רשום על שמו בפנקס הפטנטים. 

משך ההגנה- למעט חריגים, 20 שנה מיום הגשת הבקשה.

מהי הבעייתיות בהצגת פטנט בתערוכה בחו"ל?

פטנט שנרשם בלשכת הפטנטים של מדינה מסוימת, יכול לקבל הגנה רק בתחום השיפוט של אותה מדינה בה נרשם. כלומר, בעל פטנט שאמצאתו רשומה כפטנט רק בלשכת הפטנטים של ישראל, לדוגמא, יכול למנוע את השימוש של אחר באמצאתו רק בתחומיה של מדינת ישראל.

מכאן, שבעל פטנט אשר מציג את אמצאתו בתערוכה בחו"ל, חשוף כעת להעתקה וניצול של אמצאתו במדינות השונות.

בהקשר זה חשוב לדעת כי בצירוף תנאים מסוימים, מדינות רבות בעולם מגנות על פרסומים של אמצאות שנעשו לפני תאריך הגשת הבקשה אם הוצגו בתערוכות מוכרות כך שחדשנות האמצאה לא נפגעת עקב פרסומה בתערוכה.

האם ניתן להגיש בקשה לפטנט עולמי?

נכון להיום, אין אפשרות לקבל על סמך בקשה יחידה פטנט עולמי. הליך רישום אמצאה כפטנט צריך להיעשות בנפרד בכל מדינה ומדינה בהתאם לחוקיה, ולא כל אמצאה שנחשבת במדינה מסוימת ככשירה לשמש כפטנט תחשב כך גם במדינה אחרת. יחד עם זה, אמנות בינלאומיות כמו אמנת פריז ואמנת ה- PCT מאפשרות, כמפורט בהמשך, לשמור על תאריך ההגשה של בקשת פטנט גם כלפי יתר המדינות החברות בהן.   

האם כדאי לרשום את האמצאה כפטנט בכל מדינות העולם?   

אין כל מניעה לרשום את האמצאה כפטנט גם במדינות נוספות, אך חשוב להבין כי כל בקשה לפטנט, עבור כל מדינה בנפרד, כרוכה בהליך רישום ובעלויות רישום לכל מדינה בנפרד. לכן, כדאי לנהל תהליך קבלת החלטות מסודר טרם החלטה באלו מדינות נכון להגיש בקשה לרישום פטנט, שהן ככלל יהיו המדינות בהן צפוי ביקוש למוצר, מדינות מהן פועלים מתחרים ידועים, מדינות טכנולוגיות מובהקות (כגון יפן, דרום קוריאה, ארה"ב, גרמניה), ומדינות שכמות ההפרות בהן גדולה (דוגמת סין).

תוך כמה זמן מיום הגשת בקשת פטנט בישראל ניתן להגיש בקשה מקבילה גם בחו"ל?

1.         לפי אמנת פריז עליה חתומות כמעט כל מדינות העולם, מהרגע שבו הוגשה בקשה לרישום אמצאה כפטנט במדינה מסוימת, קיים פרק זמן של 12 חודשים במהלכו ניתן להגיש בקשות מקומיות לרישום פטנט גם במדינות אחרות ("בקשות מקבילות") ולקבל על בקשות אלו את תאריך הבקשה הראשונית הידוע בשם "תאריך בכורה" או "תאריך דין קדימה". 

דיני הפטנטים קובעים כי "כל הקודם זוכה". כלומר, מי שהגיש בקשת פטנט ראשון בזמן, וכדין, יהיה זה שהפטנט יירשם על שמו, ומכאן שלתאריך הבכורה חשיבות קריטית.

2.         בנוסף, לפי אמנת PCT עליה חתומות רובן הגדול של המדינות החברות באמנת פריז, כולל ישראל, ניתן במהלך ה-12 החודשים הראשונים להגיש גם בקשת PCT דרך לשכת הפטנטים בארץ, ולקבל תוספת זמן של 18 חודשים (לעיתים יותר), בנוסף ל-12 החודשים הראשונים שלפי אמנת פריז, בהם ניתן יהיה להגיש בקשה לפטנט גם במדינות האחרות החתומות על האמנה.

ומה השלב הבא של ה- PCT?

תוך 16 חודשים מתאריך הבכורה, מקבל מגיש בקשת ה- PCT דו"ח חיפוש וחו"ד לגבי אפשרות רישום האמצאה כפטנט במדינות השונות, ומאותו הרגע עליו להחליט האם, ובאילו מדינות, ירצה להגיש בקשות מקומיות לפטנט. תוך 30 חודשים מתאריך הבכורה, ניתן להגיש בקשה מקומית בכל מדינה מיועדת, בצירוף האגרות של אותה מדינה, ועלויות נוספות כגון תרגום ושכ"ט עורכי פטנטים ויראו את הבקשה המקומית כמוגשת בתאריך הבכורה שהיה 30 חודשים קודם לכן.

יחד עם זאת, הבקשה תבחן מחדש בכל מדינה בה הוגשה, ויינתן עליה פטנט בהתאם לחוק של אותה מדינה.

מה קורה אם חלפו 12 החודשים ולא הוגשה בקשת פטנט בחו"ל?

במידה וחלפו 12 החודשים מיום "תאריך הבכורה" ולא הוגשה בקשה לפטנט גם בחו"ל, בין אם בקשה מקומית ובין אם בקשה בינלאומית, לא ניתן יהיה לשמור על תאריך הבכורה. אם הטכנולוגיה לא תיחשף בשלב זה באמצעות פרסום הבקשה או המוצר, ניתן להגיש בקשה במדינות אחרות ללא שמירת תאריך הבכורה, אולם קיים חלון הזדמנויות צר לעניין זה ואם בוצעה חשיפה, לא ניתן יהיה להגיש כל בקשה נוספת. במקרה כזה, אע"פ שגם אדם אחר לא יוכל לקבל על אותה אמצאה פטנט במדינתו, התוצאה של זה משמעותה כי ניתן יהיה לעשות בחו"ל שימוש בפטנט, לרבות שימוש מסחרי, ולבעל הפטנט לא תהיה מילה בנידון.

מכאן, שבעל פטנט המעוניין בכל זאת להציג את אמצאתו בחו"ל, צריך לשקול האם הוא מעוניין כי אמצאתו תיחשף בפני ציבור אנשים אשר רשאים כדין להעתיק ולנצל את אמצאתו.

פטנט על האפליקציה שבטכנולוגיות?

אף שבארה"ב ניתן לרשום פטנטים גם על אפליקציה, וכן על שיטות מסחר בעלות יישום פרקטי, הרי שעל פי החלטה תקדימית של בית המשפט העליון האמריקאי מיום 12 ליולי 2010 בעניין בילסקי  (Bilski v. Kapus, 2009-006599,)  , לא יותר רישום פטנט על שיטה מופשטת. על הגישה המאפשרת רישום פטנט על אפליקציות יש ביקורת רבה בעולם בכלל, ומצד מפתחי אפליקציות בפרט, במיוחד אלו המצדדים בפיתוח בקוד פתוח. גם הגישה של רשות הפטנטים הישראלית אינה ליבראלית אם כי אינה שוללת לחלוטין רישום פטנט על תוכנה שיש בה תהליך טכנולוגי מוחשי. הקשיים הפרשניים והאופרטיביים המאפשרים לרשום פטנט על תוכנה, גורמים לנו להזדקק  להגנת זכות יוצרים, בין במקביל להגנת הפטנט, ובין ללא הגנת פטנט כלל.

הגנת זכות יוצרים על האפליקציה שבטכנולוגיות

הואיל והטכנולוגיות החדשניות בהן מדובר כוללות גם אפליקציות, תוכנות מוטמעות ומערכות הפעלה הזוכות להגנת זכות יוצרים, יש להבין את היקפה של הגנה זו. לעניין זה ראוי לעשות הבחנה בין ההגנה המהותית בזכות יוצרים לבין ההיבט הראייתי והפרוצדוראלי הכרוך במימושה.

מהותית, זכויות יוצרים דנות ב"יצירה" ובזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר. לפי חוק זכות יוצרים, תשס“ח – 2007 מדובר בפעולות העתקה, פרסום (לגבי יצירה שלא פורסמה); ביצוע פומבי (לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט); שידור; העמדת היצירה לרשות הציבור; עשיית יצירה נגזרת (כגון תרגום או עיבוד), (לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית); השכרה (לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

זכויות יוצרים הן בינלאומיות בכל העולם ממועד ביצוע היצירה מכוחם של אמנת ברן (Berne Convention for the Protection of Literary and Artistic Works), והסכם טריפס (TRIPSS) התקף כלפי המדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO). לפי אמנות אלו שאומצו במדינות השונות בעולם אין צורך בהליך פורמאלי כגון רישום לשם מתן תוקף לזכות היוצרים לבעליה. אולם זהות הבעלים לא תמיד נהירה (כגון במקרים של בעל מניות בחברה שהוא גם עובד שלה והפיתוח החל טרם הקמת החברה או בפיתוח אפליקציה שלא ע"י בעל הרעיון), מועד היצירה לא תמיד מתועד, והאפליקציה המקורית הנושאת את התאריך המוקדם של הפיתוח לא תמיד קיימת בהיעדר תשומת לב ותיעוד. מכאן מתעורר קושי ראייתי ופרוצדוראלי לאכוף זכויות יוצרים במקרים של העתקה. 

הפיתרון הראייתי והפרוצדוראלי יבוא לידי ביטוי באמצעות פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה, המאפשר הן להגדיר את האפליקציה מראש (ואף להרחיב את ההגנה באמצעות עריכה משפטית), הן להגדיר את הבעלים שלה באופן וודאי, והן להגדיר את מועד תוקפה. הפורמט הנוטריוני ניתן לשימוש רב פעמי, משמש הוכחה (בדומה לתעודת פטנט) ולא רק עדות (כגון אישור עו"ד שאינו נוטריון) או ראיה אחרת בדרך להוכחה התלויים בשיקול דעת השופט. באמצעות פרוצדורה קלה נוספת (אפוסטיל) שעלותה זניחה (מספר עשרות ש"ח) ניתן להפוך את האישור הנוטריוני לפורמט גם כראיה תקפה בחו"ל. בכך, פורמט זכויות יוצרים נוטריוני לאפליקציה מהווה האמצעי היעיל ביותר לקבלת צו מניעה כנגד מי שנחשד בהעתקת האפליקציה.

הגנת זכות יוצרים ופטנט לפני חשיפה

עקב הסכנה שבאיבוד הזכות לרישום פטנט עקב חשיפתו, והסיכון שבהעתקת אפליקציות ותוכנות הכלולות בטכנולוגיה או עושות בה שימוש במהירות הבזק, יש להגיש בקשת פטנט בכורה על הטכנולוגיה ולערוך פורמט זכויות יוצרים לאפליקציות ולתוכנות טרם חשיפת המוצרים והטכנולוגיות.